מחנה פטרסוולדאו היה מחנה עבודה לנשים בכפוף למחנה גרוס-רוזן .

לאחר שהובלו לאושוויץ היהודים מחלק של סלובקיה שהיה תחת שלטון הונגרי במלחמת העולם השניה, ועברו את הסלקציה הראשונה, נלקחו כ-200 בנות צעירות לפטרסוולדאו לעבוד בבית חרושת לתחמושת וחלקים למטוסי-קרב.  בית החרושת היה בבעלותו של קרל דיהל (Karl Diehl).

מגורי בנות אלה היו במבצר סמוך, מרחק של כשלושה ק"מ מבית החרושת. כל יום הלכו הבנות ברגל מהמבצר לבית החרושת ולאחר העבודה, חזרה למבצר. הבנות עבדו בשתי משמרות, כאשר כל משמרת היתה של 12 שעות. העבודה היתה ללא הפסקה. בבית החרושת היו מחלקות שונות: מסגריה, הלחמה, ריתוך, מכשירים, הופמן-סאל ובקרה. הבנות מסלובקיה מצאו שם כ-1000 בנות מפולין, שהובלו לשם כשנה לפני כן. הבנות מסלובקיה, שהו במחנה כשנה, ממאי 1944 ועד 8 במאי 1945, יום סיום המלחמה והשחרור. רוב הבנות, יוצאות סלובקיה ופולין, עלו ארצה והקימו משפחות. בודדות היגרו ל ארה"ב או נשארו בגרמניה.

בעל בית החרושת קרל דיהל הקים בתי חרושת ותעשיה בגרמניה דהיום ובשנת 1997 קיבל פרס  מממשלת גרמניה, על תרומתו הגדולה להתפתחות התעשיה בארצו. דבר הפרס הופיע בעיתוני גרמניה עם תמונתו ובציון הישגיו. מרת הלה מרינגר לבית וולף, מניצולי המחנה הנ"ל, המתגוררת בגרמניה, קראה בעיתונות על הפרס, מקבל הפרס והשבחים שהעריפו עליו. גב' מרינגר כתבה לעיתונים ומחתה על כך. היא התרעמה על האדם, שניצל בבתקופת הנאצים בנות יהודיות צעירות בתנאים מחפירים, וטענה שלא מגיע לו פרס.

העיתונים הקימו מהומה. בנו של קרל דיהל, מנהל המפעל של אביו כיום, התייחס לדברים והצהיר בפני העיתונים: "אבי אמנם העביד את הפליכטלינגען (השבויות) היהודיות,  אך שילם ל-אס.אס את תמורת עבודתן במלואה, ולכן הן לא עבדו אצלו בחינם. לפנים משורת הדין, החליט מר דיהל,  להקים קרן ולפצות את הבנות שנותרו בחיים. נקבעו קריטריונים: כל אישה שעבדה עד שנה תקבל 8,000 מרק שנה - 10,000 מרק פיצוי; פחות משנה 8 אלפים מרק; יותר משנה - 12,000 מרק ואף יותר.

מאחר ושנתיים לפני-כן נפגשו הנשים, ניצולות המחנה, רוב הכתובות היו בידי הגב' יוכבד בר-צבי והגב' שנדי מילר, שהיו בין מארגנות המפגש. כך יכלו להודיע לרוב הניצולות. הגב' יוכבד בר-צבי ניצלה את ההזדמנות והתרימה את הנשים שמוצאן מהונגריה דאז, לטובת המוזיאון; חלקן נענו (רשימת התורמות בהמשך). 

משימה קדושה נוספת לקחו על עצמן נשים אלה: להעביר ארבע גופות של חברותיהן שנפטרו מוות טבעי ממחלות במחנה, ולהביאן לקבורה למנוחת עולמים בישראל.

להלן רשימת ניצולות פטרסוולדאו, עובדות הכפיה במפעלו של קרל דיהל, שתרמו להנצחה באינטרנט לזכר חברותיהן דוברות ההונגרית, שלא שרדו.

שם התורמת	שם קודם	קהילת מוצא	מקום מגורים
בירנהק חיה	וייזר הרמינה	KASSA	בני ברק
ברוק גרטרוד	גרינוולד		קרית שמואל
בר-צבי יוכבד	שוורץ מגדה	KASSA	קרית ביאליק
דורון נעמי	בראון נעמי	BUDAPEST	חולון
הרמן פולק גיזי	וייס		בני ברק
וייס חיה	סבו הלנה (איצה)	KASSA	בת ים
וילהלם יולנדה	שטרן		הוד השרון
זוסמן פרנצ'סקה חיה	קלוש נאני		בני ציון
זלבסקי ירדנה	שרייבר אדית	KASSA	ירושלים
כהן דבורה	שוורץ אוה		ניר עציון
למפל חנה	שוורץ ארז'בט	KASSA	ניר עציון
לפלר מרטה	פוקס		פתח תקוה
מילר שרה	שיינדי		ירושלים
פלישמן דבורה	שמעון קלרי		קרית ביאליק
פסטינגר לילי			קרית ים
ציגלר קלרי	וסרמן		ספיר
שוורץ יהודית			קרית ים
שולץ (גננדל) מרגיט	קראוס מרגיט	GALANTA	ירושלים
שמילובסקי איטה	אייזן ייטי		חיפה
שלוה פנינה	שוורץ קאשא		נוה דקלים

שמות של נשים נוספות שעבדו במחנה ונתבקשנו לתעד:

טננבאום אולגה	שמעון אולגה	KASSA	בת ים
סבו אטל ז"ל	טננבאום אטל	KASSA
שלומי ואלי ז"ל	שמעון ואלי	KASSA
וגנר רוז'י	רוזנווסר רוז'י	KASSA

נכתב ע"י יוכבד ודב בר-צבי